1. א. התובע הגיש תביעה זו נגד הנתבעת, בה ביקש לחייב את הנתבעת לשלם לו פיצוי בסך של 10,000 ש"ח בשל כך, שהנתבעת הפרה הסכם ובהטעיית התובע פעם אחר פעם ואף הפרה את חובת תום הלב כאשר כפתה עליו התחייבויות שונות ללא בסיס חוזי. התובע פנה לפני כשנתיים אל הנתבעת וביקש לשנות מסלול ואת החבילה אליה הוא משויך ולהעבירו ממסלול של לקוח פרטי למסלול של לקוח עסקי וכן ביקש לשדרג את מכשיר הנייד למכשיר מתקדם יותר ואף ביקש למצוא עבורו חבילה שתפחית משמעותית את חיוביו החודשיים שתפחו מעת לעת.
הסך של 10,000 ש"ח כלל בחובו: פיצוי כספי בשל התנהלות הנתבעת - כפי שפורט בכתב התביעה ותמצית הטענות מובאות להלן וסך של 5,000 ש"ח עבור הוצאות עד למועד הגשת התביעה.
ב. כמו כן, ביקש התובע בתביעתו, להורות לנתבעת לבטל את חיוביו ולהצהיר, שהתובע מחויב רק במכשיר והתחייבות אחת משום שיתר המכשירים נכפו עליו ולא היו חלק מהסכם ההתקשרות.
2. התובע סבר, שהסכם השדרוג עליו חתם - למסלול עסקי - נועד להתחייבות עבור מכשיר אחד בלבד, אך בסופו של יום מצא עצמו התובע, במקום להיות משודרג - הפך להיות מוטרד ומחויב בסכומים שלא היה מקום לחייבו ובנוסף לכך נטענו על ידו הטענות העיקריות הבאות:
א. א) במסגרת השדרוג, הוחלף לתובע מכשיר מדגם אחר, אשר התגלה כמכשיר
בעייתי מאד הסובל מהפרעות רבות ותקלות חוזרות ונשנות. מכשיר זה הוחלף במכשיר אחר, אשר גם בו נתגלו תקלות ובעקבות כך הוחלף למכשיר אחר - השלישי במספר מדגם נוקיה 52-E. (להלן:
"המכשיר השלישי").
כאשר התובע פנה אל מרכז השירות של הנתבעת, נאמר לו לגבי כל אחד מהמכשירים התקולים - שלא ניתן לתקן את התקלה.
ב) התובע סבור, שבפועל - לאור הצעת השדרוג - הוא התחייב כלפי הנתבעת עבור מסלול ומכשיר אחד בלבד, אך מצא את עצמו - בניגוד לתנאי הסכם ההתקשרות - מחויב לשלש התחייבויות ולשלושה מכשירים בו בזמן שתמיד נשאר בידו מכשיר אחד בלבד.
ב. א) בהמשך, פנה התובע אל מרכז השירות וביקש לתקן המצלמה במכשיר
השלישי ולאחר תיקון שארך 3 ימים במהלכם קיבל התובע מכשיר חלופי - הוחזר לתובע המכשיר השלישי ומיד נתגלה לו שהמצלמה אכן תוקנה, אך המכשיר אינו נטען. בעקבות כך, שוב פנה התובע אל מרכז השירות על מנת לתקן את הטעון תיקון ואף שילם 33 ש"ח.
התיקונים לא הועילו, המכשיר יצא מכלל שימוש - דבר אשר גרם לתובע טרחה רבה, בזבוז שעות, אי נוחות, מטרד וטלפונים בשל הצורך בפניות חוזרות ונשנות אל נציגי הנתבעת ורק לאחר שבועות רבים של טרחה, כאמור, הובטח לתובע כי המכשיר השלישי יוחלף במכשיר מחודש מדגם זהה ומכשיר זה יישלח אליו על ידי שליח.
ב) אכן, לאחר 4 ימים נשלח לתובע המכשיר הרביעי, שהיה מדגם שונה מהמכשיר השלישי ולא כפי שהובטח.
גם בעקבות כך, נאלץ התובע לפנות אל מרכז השירות וביקש להלין על דגם המכשיר שנשלח ואז נאמר לו שהמכשיר שהובטח לו לא קיים במלאי, אם כי לאחר מכן נמסר לתובע, שיישלח אליו מכשיר מדגם 52-E למחרת יום שנשלח אליו המכשיר הקודם.
התובע המתין למעלה מ-7 שעות ולאחר שהתקשר לברר פשר העיכוב, נמסר לו, שהשליח לא יצא לכיוונו עם המכשיר משום שהמכשיר לא קיים במלאי ותשובה זו, שוב גרמה לתובעת לבזבז זמנו בניהול שיחות טלפוניות עם נציגי הנתבעת.
ג) לאחר שהתובע הלין על השתלשלות העניינים ועל התנהלותה של נציגי הנתבעת, הוצע לתובע להחליף המכשיר הרביעי ולמרות שדובר על מכשיר פשוט ועלוב שאינו עונה על צרכיו הבסיסיים, ביקשה הנתבעת להחליף המכשיר באותם תנאי עלות של המכשיר השלישי.
בנסיבות מוצעות אלה, העדיף התובע להישאר עם המכשיר הרביעי ולא להחליפו במכשיר הפשוט שהוצע לו.
ג. לטענת התובע, המכשיר הרביעי גם לא ענה על צרכיו, לא סיפק השירות להעברת אנשי קשר ממכשיר למכשיר וגרם לתובע להעביר ידנית את כל אנשי הקשר הרבים - מבלי שהנתבעת מצאה לו פתרון לבעיה זו.
3. הנתבעת מבקשת לדחות את תביעתו של התובע על הסף, הן בשל היעדר עילה והן בשל היות התביעה קנטרנית וטורדנית. כמו כן, טוענת הנתבעת, שטענתו של התובע היא לכל היותר טענה של טעות בכדאיות העסקה, שאינה מזכה את התובע בכל סעד כולל ביטול העסקה.
גם לגופו של עניין, סבורה הנתבעת שיש לדחות את תביעת התובע - זאת בהסתמך על הטענות העיקריות הבאות: